טל מובילים 2500 בע"מ נ' תיור 2002 בע"מ

החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

א. רקע

המשיבה הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר לתשלום סך של כ-27,000 ₪ בגין חוב עבור הזמנת שירותי הסעות.

משלא הוגש כתב הגנה בתיק פנתה המשיבה וביקשה לקבל פסק דין. בבקשה נאמר כי כתב התביעה הומצא כדין למבקשת ביום 2.5.10 אך לא הוגש כתב הגנה. עם זאת, ציינה המשיבה, כי לאחר הגשת התביעה שלחה המשיבה על דעת עצמה 3 המחאות דחויות לתשלום חלק מסכום התביעה. המשיבה ציינה כי ככל שיפרעו שקים על ידי המבקשת – יופחת סכום חובה של המבקשת למשיבה בהתאם.

פסק הדין נחתם.

ב. טענות הצדדים

כעת טוענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הדין. לגרסת המבקשת, מיד עם המצאת כתב התביעה לידיה, פתחה היא במו"מ עם המשיבה בנוגע לחוב נשוא התביעה ובמסגרת זו העבירה למשיבה המחאות על חשבון החוב, בהתאם להסכמת הצדדים. לטענת המבקשת, ביקש נציגה את מספר ההליך בבית המשפט על מנת שיוכל להעביר הודעה על קיום מו"מ בין הצדדים אולם לתדהמתה של המבקשת היא נוכחה לראות כי המשיבה נטלה פסק דין על מלוא סכום התביעה ולא עדכנה את בית המשפט בקיומו של המו"מ בין הצדדים או בנוגע לכספים שהועברו אליה. המבקשת טוענת כי לא בוצעה לה מסירה כדין של כתב התביעה משום שלא נמסר לה מספר ההליך בבית המשפט. המבקשת טוענת כי למעשה פסק הדין ניתן בניגוד להסכם בין הצדדים כי ההליכים בבית המשפט לא יימשכו.

המשיבה טענה כי על גבי כתב התביעה צוין מספר ההליך ולמירב יכולה הייתה המבקשת לברר עניין זה אילו הייתה מעוניינת. לגבי סיכויי ההגנה נאמר כי ההמחאות שנשלחו, כאמור, על דעת המבקשת אינן מכסות הוצאות אגרה ושכר טרחה בהן נשאה המשיבה. טענתה של המבקשת לקיומם של נזקים שנגרמו לה – נטענה בעלמא. עוד נאמר כי בעמדת המבקשת קיימת סתירה כאשר מחד היא טוענת לסיכויי הגנה טובים ומאידך היא מבקשת להתגונן בכך שמסרה למשיבה שקים לסילוק החוב נשוא כתב התביעה לאחר שזה הומצא לה.

במועד הדיון משך ב"כ המשיבה את התצהיר מטעם המשיבה ואילו מנהל המבקשת נחקר על תצהירו. מעדותו עולה כי סמוך לאחר שהמבקשת קיבלה את כתב התביעה היא פנתה אל מנהל המשיבה שהגיע על מנת לקבל את השקים האמורים. במסגרת הדיון עומת מנהל המבקשת עם כך שהשקים שנטען שנמסרו למשיבה סמוך לאחר קבלת התביעה על ידי המבקשת הוכנו למעשה בחודש אפריל, זמן רב לפני המצאת התביעה למבקשת. מנהל המבקשת השיב כי השקים אכן הוכנו לפני המצאת התביעה אך שוחררו לאחר מכן.

ג.דיון והכרעה

ראשית יש לבחון האם מדובר בבקשה לביטול פסק דין מתוך חובת הצדק או שמא מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט. אם אכן מדובר בבקשה לביטול פסק דין מתוקף שיקול הדעת יש לבחון האם עמדה המבקשת באמות המידה שהותוו בפסיקה לעניין ביטול כזה, היינו: האם ניתן הסבר סביר למחדל להגיש כתב הגנה במועד והאם קיימים סיכויי הגנה טובים המצדיקים את ביטול פסק הדין והשבת התביעה אל שולחן הדיונים. סוגיה נוספת עליה יש לתת את הדעת במקרה זה היא האם השמיט ב"כ המשיבה עובדות שהיה בהן כדי להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט במתן הסעד (הניתן במעמד צד אחד) של פסק דין בהיעדר הגנה. אם התשובה לשאלה זו תהיה חיובית כי אז ברי כי דינו של פסק הדין להתבטל וזאת אך מחמת מחדלו של ב"כ המשיבה וללא קשר לשאלת אי הגשת כתב ההגנה וסיכויי ההגנה גופם.

ד.ביטול פסק הדין – מתוקף שיקול דעת בית המשפט

אינני סבור כי במקרה דנן מדובר בביטול פסק דין מתוך חובת הצדק אלא מדובר בבקשה לביטול מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט. אין חולק כי כתב התביעה הומצא כדין למבקשת. המבקשת נתלית בכך שעל גבי כתב התביעה לא היה מספר ההליך. ב"כ המשיבה חולק על כך. גם אם נניח כי לא היה מספר הליך על גבי כתב התביעה עדיין אין בכך כדי להושיע את המבקשת. בתצהיר מנהל המבקשת נאמר כי רק ביום 10.6.10 פנה בא כוחו עו"ד אלקריף אל ב"כ המשיבה, עו"ד חדד, על מנת לקבל את מספר ההליך ואז הסתבר כי כבר ביום 6.6.10 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה. משמע, לא אי ציון מספר הליך הוא שעמד למבקשת לרועץ באי הגשת כתב הגנה במועד. פנייתה הראשונה לקבל את מספר ההליך הייתה למעשה לאחר פסק הדין כאשר עד למועד פניית בא כוחה של המבקשת אל ב"כ המשיבה לא עולה כי נעשה כל מאמץ מצד המבקשת להגיש את כתב ההגנה במועד. אוסיף ואומר כי בשונה מאי המצאת כתב תביעה כדין לנתבע שבעקבותיו לא קונה בית המשפט סמכות שיפוט על הנתבע ולכן אינו יכול לתת נגדו פסק דין, הפגם של אי ציון מספר ההליך אינו יורד לשורש סמכותו של בית המשפט לתת פסק דין נגד המבקשת ופגם זה אין בו כדי להביא לביטול פסק הדין מתוך "חובת הצדק".

ה.אי הגשת כתב הגנה במועד וסיכויי ההגנה

מכאן נפנה לבחון האם עמדה המבקשת באמות המידה שהותוו לביטול פסק דין מתוקף שיקול דעת בית המשפט. במלים אחרות, יש לבחון האם ניתן הסבר סביר למחדל להגיש כתב הגנה במועד והאם קיימים סיכויי הגנה טובים באופן המצדיק ביטול פסק הדין והשבת התיק אל שולחן הדיונים. ראוי להעיר כי בפסיקה נקבע כי השאלה הראשונה היא בעלת חשיבות משנית ואילו השאלה השנייה היא העיקרית אולם, כך נפסק, כאשר לא הוצג כל טעם למחדל להגיש כתב הגנה במועד, לא יבוטל פסק הדין גם אם הראה בעל הדין סיכויי הגנה טובים (ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד כ"ג(2)721, 723).

1.אי הגשת כתב הגנה במועד.

המבקשת נתלתה בעניין זה בקיומו של מו"מ בין הצדדים. דא עקא, המצהיר מטעם המבקשת לא היה זה שניהל את המו"מ הנטען ולא ידע לומר אף כמה זמן נמשך המו"מ ("..כמה זמן התנהל המשא ומתן. ת. לא יודע לומר, לא אני ניהלתי את רוב המשא ומתן אלא רמי... (עמ' 1 שו' 28-30). . כיצד אם כן יכול המצהיר לטעון כי בשל קיומו של מו"מ בין הצדדים לא הוגש כתב הגנה במועד שעה שהוא לא זה שניהל את עיקר המו"מ וממילא אינו יודע לומר כמה זמן הוא נמשך?! למבקשת הפתרונים. זאת ועוד: בגרסת המצהיר מטעם המבקשת קיימות סתירות בנוגע לאי הגשת כתב ההגנה במועד. כך, המצהיר מטעם המבקשת ציין כי ביקש את מנהל המשיבה לבוא ליטול את השקים " מיד עם קבלת התביעה" ( עמ' 2 שורות 3-4). טענה זו סותרת את הטענה כי ההמחאות הועברו במסגרת מו"מ בין הצדדים שהחל לאחר קבלת כתב התביעה אצל המבקשת ובמטרה לסלק את התביעה (תצהיר מנהל המבקשת סעיף 6). זאת ועוד, בעוד שמתצהיר מנהל המבקשת משתמע כי ההמחאות הוכנו במסגרת הליך המו"מ בין הצדדים וכפי הנראה כפועל יוצא ממנו, עולה בעדותו של מנהל המבקשת כי למעשה השקים הוכנו עוד קודם להגשת התביעה ובוודאי שאין הם יכולים ככאלה להוות תוצר של מו"מ בין הצדדים. סתירה נוספת מצויה בכך שלדברי המצהיר בעדותו ביקש לאחר קבלת התביעה להכין שקים עבור המשיבה ("..נתתי הוראה לחשב, אני מאשר חשבוניות, זה היה אחרי שקיבלתי את התביעה"). והנה, הוכח במהלך העדות כי המחאות אלה הוכנו ביום 18/4 עוד לפני הגשת התביעה. על כך השיב העד:." זה שהוכנו לפני זה לא אומר, אנחנו מכינים שקים ולא משחררים עד שסוגרים עניינים).

חשוב לזכור כי גם קיומו של המו"מ וביצוע התשלום לא סילק את כל החוב שכן על פי מנהלת החשבונות של המבקשת נותר עוד חוב בסך 350 ₪ למשיבה "שייסגר", משמע לא שולם עד כה. ברי כי במצב דברים זה, מתמעט משקל הטענה של ביצוע תשלום על פי הסכם בין הצדדים וכן לא ניתן לקבל טענת המבקש כי כלל חובה למשיבה שולם עובר למתן פסק הדין באופן שמייתר מתן פסק הדין.

מהאמור לעיל עולה כי אמצעי לתשלום מרבית סכום התביעה הוכן עוד קודם להגשת התביעה. בנסיבות אלה נשמט היסוד לטענה כי נוהל מו"מ לסילוק התביעה לפחות בכל הנוגע לסכום התביעה. אוסיף ואומר כי בעדותו ובתצהירו סתם המצהיר מטעם המבקשת ולא הבהיר על מה נשאו ונתנו הצדדים חוץ מעניין התמורה המגיעה למשיבה; תמורה שכאמור הוכנה עוד קודם להגשת התביעה. לפיכך לא ניתן לקבל את הטענה כי בין הצדדים נוהל מו"מ בעניין התמורה ולא ניתן כל הסבר על אילו סוגיות אחרות נוהל המו"מ. משכך, לא ניתן כל הסבר לעיכוב בהגשת כתב הגנה בעטיו של אותו מו"מ עלום שלפחות בנוגע למרכיב התמורה לא היה בסיס להתקיימותו.